מסיבת בת מצוה לבת לפי ההלכה

שאלה

בענין בת מצוה האם יש לערוך מסיבה חגיגית כמו בר מצוה.

והאם היא נקראת סעודת מצוה.

ומה הדין כשהתאריך חל בתקופת ימי "בין המיצרים" האם ניתן להשמיע מוזיקא.

והאם מותר לאשה שהיא בימי אבלות שלה לילך לסעודת בת מצוה.

תשובה

המקור לשמחת בר מצוה

הנה המקור לסעודת ושמחת בר מצוה הוא על פי הגמרא במסכת קידושין (לא.) אמר רב יוסף, מריש הוא אמינא מאן דהוה אמר לי הלכה כרבי יהודה דאמר סומא פטור מכל המצות עבידנא יומא טבא לרבנן, דהא לא מפקידנא והא עבידנא, השתא דשמעית להא דאמר רבי חנינא גדול המצווה ועושה יותר ממי שאינו מצווה ועושה, אדרבא מאן דאמר לי דאין הלכה כרבי יהודה עבידנא יומא טבא לרבנן.

ועל פי זה כתב הגאון מהרש"ל בים של שלמה (בב"ק פ"ז סימן לז) דסעודת בר מצוה שעושים האשכנזים לכאורה אין לך סעודת מצוה גדולה מזו ושמה יוכיח עליה, ועושים שמחה ומתקנים למקום שבח והדיה שזכה הנער להיות בר מצוה וגדול המצוה ועושה, והאב זכה שגדלו עד עתה להכניסו בברית התורה בכללה. וראיה מרב יוסף דעבידנא יומא טובא רק על עצם הבשורה ואף שכבר היה חייב במצוות, וכל שכן על הגעת העת וזמן הבר מצוה שממנו מתחיל להתחייב במצוות. ע"ש.

והובא במגן אברהם אורח חיים (סימן רכה סק"ד) ושם הביא עוד שכ"כ בילקוט חדש (ליקוטים סימן כט) שמצוה על האדם לעשות סעודה ביום שנעשה בנו בר מצוה כיום שנכנס לחופה.

המקור לשמחת בת מצוה

ומכאן למד מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל בשות יחוה דעת (חלק ב סימן כט) ובשו"ת יביע אומר (חלק ו סימן כט) שהוא הדין נערה שמלאו לה שתים עשרה שנה ויום אחד, ומתחייבת בכל המצוות שהאשה חייבת בהן, הרי נעשית מצווה ועושה באותן מצוות, וראוי לחוג את כניסתה למצות בסעודת הודאה ושמחה, כיון שמהבחינה הזאת אין כל הבדל בין נער לנערה, בהגיעם לחיוב מצות.

והביא להגאון רבינו יוסף חיים בספרו בן איש חי (פרשת ראה אות יז) שכתב שאע"פ שלא נהגו לעשות סעודה לנערה ביום הכנסה למצות, מכל מקום ראוי שתלבש בגדי שבת ותהיה שמחה באותו היום על שזכתה להכנס לעול המצות, והוסיף שם שאם יש לה אפשרות, טוב ונכון שתלבש בגד חדש ותברך שהחיינו ותכוין לפטור בזה שמחת כניסתה לעול המצות.

וכתב על זה מרן זצ"ל דאף לדברי הבן איש חי נראה שאם נוהגים לעשות לה מסיבה וסעודה כמו שעושים לנער בר מצוה הדבר ראוי והגון ןנחשב לסעודת מצוה. ובלבד שיתנהגו על פי כללי הצניעות.

והנה בשו"ת אגרות משה (או"ח סימן קד) כתב שסעודת בר מצוה אינה נחשבת כסעודת מצוה ואין זה אלא כשמחת יום הולדת בלבד. ועוד כתב באגרות משה (או"ח חלק ב סימן צז) לחלק דלא דמי לבר מצוה ששם ניכר הדבר מאוד שהגיע למצוות, שהרי מכאן ולהבא מצרפים אותו לנין ולכל דבר שבקדושה, משא"כ בנערה ולכן אין לערוך לה סעודה ושמחה. ע"ש.

אולם ביחוה דעת כתב דדבריו תמוהים דעיקר הדבר תלוי במה שנעשה מצווה ועושה ואין לבדות חילוקים בלי יסוד מוסד.

לומר שירות ותשבחות להשם יתברך בשמחת בת מצוה

ונכון לומר דברי שירות ותשבחות להשי"ת באותה המסיבה ואז בודאי נחשבת לסעודת מצוה וכמו שכתב המרדכי פסחים (מט:) ובשולחן ערוך ריש הלכות חנוכה סימן תר"ע דריבוי הסעודות שעושים בימי חנוכה סעודות הרשות הן שלא קבעום למשתה ושמחה, וכתב הרמ"א בהגה, ויש אומרים שיש קצת מצוה בריבוי הסעודות, וכו' "ונוהגים לומר זמירות ותשבחות ואז הן סעודות מצוה".

אשה בימי אבלות יכולה להשתתף בסעודת בת מצוה

ולפי כל זה כשם שמותר לאבל להשתתף בסעודת בר מצוה (בזמנה) כשאין שם כלי נגינה ומוזיקא וכמו שכתב הפתחי תשובה (יו"ד סימן שצא אות ה) וכ"פ מרן בחזון עובדיה חלק ב עמוד שנא. הוא הדין לסעודת בת מצוה שמותר לאבל להשתתף. וע"ש בחזו"ע בעמוד שנד שהביא משו"ע הגר"ז מה"ת (סימן ד סעיף ב) שכתב שעיקר כניסת נפש הקדושה באדם הוא ביום מלאת לו י"ג שנה ויום אחד לזכר, וי"ב שנה לנקבה. ולכן נתחייבו אז במצות מן התורה.

חובה למי שהוא מוזמן להשתתף בסעודת בת מצוה

וע"ע ביחוה דעת שם שהביא להגאון רבי אברהם מוספיא בתשובה כ"י (הובאה בקובץ נועם חלק ז עמוד ד) שמי שקוראים לו לסעודת "בת מצוה" חייב ללכת וכמו שפסק הרמ"א ביורה דעה סימן רסה סעיף יב לענין החיוב ללכת לסעודת ברית מילה.

הרי שס"ל שאין שום הבדל כלל ועיקר בין שמחת בר מצוה לשמחת בת מצוה.

אמנם כבר כתבתי ואכתוב ואדגיש שוב כי מחמת הצניעות יש לערוך סעודה על פי כל גדרי הצניעות בקדושה ובטהרה.

בת מצוה בימי "בין המיצרים"

וכן הדין לענין קיום בת המצוה כשחל זמנה בימי בין המיצרים שמותר להשמיע שם כלי שיר וכמו שכתב בזה לענין בר מצוה בשו"ת יחוה דעת חלק ו' סימן לד, וחזון עובדיה ארבע תעניות עמודים קנא, קנג. ע"ש.

אין לערוך מסיבה מפוארת יתר על המדה

ובעת כתיבת שורות הללו נזכר אני באחד מעשירי ארץ ישראל שערך סעודת בת מצוה לביתו והשקיע שם סכום של 2,000,000 ₪ ונעשה מזה קול רעש גדול, וברור שמלבד שהצניעות לא הייתה שם, וגם אם הייתה, הלא יכל הוא להשקיע את הסכום הגדול הזה בעבור הקמת כולל אברכים והיה יכול להחזיק בזה 20 אברכים במילגה חודשים מכובדת למשך 5 שנים לפחות. וחבל מאוד שאין לאותם האנשים חכמה ובינה לדעת היכן המקום האמיתי להשקיע את כספם לנצח לנצחים.

וראוי להביא על זה את המעשה במסכת בבא בתרא דף יא. ת"ר מעשה במונבז המלך שבזבז אוצרותיו ואוצרות אבותיו בשני בצורת וחברו עליו אחיו ובית אביו ואמרו לו אבותיך גנזו והוסיפו על של אבותם ואתה מבזבזם אמר להם אבותי גנזו למטה ואני גנזתי למעלה שנאמר (תהלים פה, יב) אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף אבותי גנזו במקום שהיד שולטת בו ואני גנזתי במקום שאין היד שולטת בו שנאמר (תהלים פט, טו) צדק ומשפט מכון כסאך אבותי גנזו דבר שאין עושה פירות ואני גנזתי דבר שעושה פירות שנאמר (ישעיהו ג, י) אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו אבותי גנזו [אוצרות] ממון ואני גנזתי אוצרות נפשות שנאמר (משלי יא, ל) פרי צדיק עץ חיים ולוקח נפשות חכם אבותי גנזו לאחרים ואני גנזתי לעצמי שנאמר (דברים כד, יג) ולך תהיה צדקה אבותי גנזו לעולם הזה ואני גנזתי לעולם הבא שנאמר (ישעיהו נח, ח) והלך לפניך צדקך כבוד ה' יאספך.

ישמע חכם ויוסף לקח.

מסקנה

נכון מאוד לערוך סעודת בת מצוה לבת ובלבד שיהיה על פי גדרי הצניעות ואף לאשה בימי אבלות שלה מותר לילך לשם כשחל בזמנה ובלבד שאין שם מוזיקא, וכמו כן כשסעודת בת המצוה חל בזמנה בימי בין המיצרים מותר להשמיע שם מוזיקא.

בברכה

אלון בן שבת

לשאלות בהלכה ומענה מיידי הכנסו עכשיו https://ketertora.co.il/

הכנסו לערוץ היוטיוב שלנו לשיעורים מרתקים https://www.youtube.com/@ketertora