בענין בת מצוה האם יש לערוך מסיבה חגיגית כמו בר מצוה.

והביא להגאון רבינו יוסף חיים בספרו בן איש חי (פרשת ראה אות יז) שכתב שאף על פי שלא נהגו לעשות סעודה לנערה ביום הכנסה למצות, מכל מקום ראוי שתלבש בגדי שבת ותהיה שמחה באותו היום על שזכתה להכנס לעול המצות, והוסיף שם שאם יש לה אפשרות, טוב ונכון שתלבש בגד חדש ותברך שהחיינו ותכוין לפטור בזה שמחת כניסתה לעול המצות. וכתב על זה מרן זצ

והאם היא נקראת סעודת מצוה.

ונכון לומר דברי שירות ותשבחות להשי

ומה הדין כשהתאריך חל בתקופת ימי

וכן הדין לענין קיום בת המצוה כשחל זמנה בימי בין המיצרים שמותר להשמיע שם כלי שיר וכמו שכתב בזה לענין בר מצוה בשו

והאם מותר לאשה שהיא בימי אבלות שלה לילך לסעודת בת מצוה.

ולפי כל זה כשם שמותר לאבל להשתתף בסעודת בר מצוה (בזמנה) כשאין שם כלי נגינה ומוזיקא וכמו שכתב הפתחי תשובה (יו

בת מצוה בהלכה: מסיבה, סעודה, אבלות ובין המיצרים

הרב אלון בן שבת

שלח תודה

לא, אין לערוך מסיבת בת מצוה מפוארת יתר על המידה. יש לזכור כי השקעה מוגזמת במסיבות עלולה להחמיץ את המטרה הרוחנית. לדוגמה, מקרה של עשיר שהשקיע 2,000,000 ₪ במסיבת בת מצוה, סכום שיכל לשמש להקמת כולל אברכים ולתמוך ב-20 אברכים למשך 5 שנים. חכמים מדגישים את חשיבות ההשקעה בדברים בעלי ערך נצחי, כפי שמלמד המעשה במונבז המלך במסכת בבא בתרא דף יא, שגנז אוצרותיו למעלה ולא למטה, בדברים שעושים פירות ומועילים לנפשות ולעולם הבא.