הלכה: חלה שספגה אדים מסיר בשר – דינה לעניין בשר וחלב

שאלה

חלה של שבת שהניחוה מעל סיר של החמין ובתוכו תבשיל בשרי ודרך הנקב העשוי במכסה הסיר עלו אדים מן התבשיל ונבלעו בחלה, האם מותר לאכלה בחלב, ואם לאו האם יש להמתין שש שעות אחר אכילתה?

האם זיעת משקין של איסור נחשבת כאיסור עצמו?

כן, זיעת משקין של איסור נחשבת כאיסור עצמו. השולחן ערוך יורה דעה סימן קכג' סעיף כד' קובע כי 'אגואה ארדיינטי' של עובד כוכבים אסור בהנאה כיין עצמו, ומפרש הרמ"א שיין שרף העשוי מיין נסך, אף שאינו אלא זיעה, דינו כאיסור עצמו. הריב"ש בתשובה סימן רנה' הוכיח זאת מדיני טומאה וטהרה ומגמרא חולין קח: בעניין טיפת חלב שנפלה על בשר בקדירה מכוסה, שם ההבל מתפשט ומערב את הטעם. לפיכך, זיעת משקים או אוכלים היא כמותם ממש, וכן מוכח מהשולחן ערוך בסימן צב סעיף ח' לעניין מחבת חלב תחת קדירת בשר. פוסקים רבים, כגון הרב פעלים ובית יעקב, מסכימים שדין הזיעה ממש כדין המאכל, וזהו דבר פשוט וברור.

כן, זיעת משקין של איסור נחשבת כאיסור עצמו. השולחן ערוך יורה דעה סימן קכג' סעיף כד' קובע כי 'אגואה ארדיינטי' של עובד כוכבים אסור בהנאה כיין עצמו, ומפרש הרמ"א שיין שרף העשוי מיין נסך, אף שאינו אלא זיעה, דינו כאיסור עצמו. הריב"ש בתשובה סימן רנה' הוכיח זאת מדיני טומאה וטהרה ומגמרא חולין קח: בעניין טיפת חלב שנפלה על בשר בקדירה מכוסה, שם ההבל מתפשט ומערב את הטעם. לפיכך, זיעת משקים או אוכלים היא כמותם ממש, וכן מוכח מהשולחן ערוך בסימן צב סעיף ח' לעניין מחבת חלב תחת קדירת בשר. פוסקים רבים, כגון הרב פעלים ובית יעקב, מסכימים שדין הזיעה ממש כדין המאכל, וזהו דבר פשוט וברור.

כן, זיעת משקין של איסור נחשבת כאיסור עצמו. השולחן ערוך יורה דעה סימן קכג' סעיף כד' קובע כי 'אגואה ארדיינטי' של עובד כוכבים אסור בהנאה כיין עצמו, ומפרש הרמ"א שיין שרף העשוי מיין נסך, אף שאינו אלא זיעה, דינו כאיסור עצמו. הריב"ש בתשובה סימן רנה' הוכיח זאת מדיני טומאה וטהרה ומגמרא חולין קח: בעניין טיפת חלב שנפלה על בשר בקדירה מכוסה, שם ההבל מתפשט ומערב את הטעם. לפיכך, זיעת משקים או אוכלים היא כמותם ממש, וכן מוכח מהשולחן ערוך בסימן צב סעיף ח' לעניין מחבת חלב תחת קדירת בשר. פוסקים רבים, כגון הרב פעלים ובית יעקב, מסכימים שדין הזיעה ממש כדין המאכל, וזהו דבר פשוט וברור.

כן, זיעת משקין של איסור נחשבת כאיסור עצמו. השולחן ערוך יורה דעה סימן קכג' סעיף כד' קובע כי 'אגואה ארדיינטי' של עובד כוכבים אסור בהנאה כיין עצמו, ומפרש הרמ"א שיין שרף העשוי מיין נסך, אף שאינו אלא זיעה, דינו כאיסור עצמו. הריב"ש בתשובה סימן רנה' הוכיח זאת מדיני טומאה וטהרה ומגמרא חולין קח: בעניין טיפת חלב שנפלה על בשר בקדירה מכוסה, שם ההבל מתפשט ומערב את הטעם. לפיכך, זיעת משקים או אוכלים היא כמותם ממש, וכן מוכח מהשולחן ערוך בסימן צב סעיף ח' לעניין מחבת חלב תחת קדירת בשר. פוסקים רבים, כגון הרב פעלים ובית יעקב, מסכימים שדין הזיעה ממש כדין המאכל, וזהו דבר פשוט וברור.

וכן ראיתי בשו"ת רב פעלים חלק א' יו"ד סימן כד' שהוכיח מהריב"ש בפשיטות שדין הזיעה ממש כדין המאכל, ושכן כתב בשו"ת בית יעקב סימן נז' לענין קידוש שעל יין שרף אף שנעשה מזיעה, יש לו דין יין גמור, וסיים שם שזה דבר פשוט וברור, ואין צריך להאריך בראיות.

האם לזיעה דזיעה יש דין כמו המאכל הראשון?

במקרים מסוימים, משקה העשוי מזיעת מי חלב עשוי להיות מותר באכילה עם בשר, במיוחד במקום חולי. הכף החיים (יו"ד סימן פז אות עג) מציין כי אם אדם מדוכא ביסורים ורופאים ציוו עליו לשתות רק מי חלב המופקים מזיעה שאין בהם טעם או ריח חלב כלל, יש להתיר לשתותו תוך סעודת בשר. זאת, למרות שלכאורה מדברי הריב"ש יש לאסור, אך מכיוון שמי חלב אסורים רק מדרבנן, יש להקל במקום חולי לשתותם אחר אכילת בשר. עם זאת, אין ראיה מכך לנידון דידן (חלה מעל חמין בשרי), שכן שם אין מדובר במקום חולי, ולכן החלה תיחשב כבשר ממש.

האם משקה העשוי מזיעת מי חלב מותר באכילה עם בשר?

במקרים מסוימים, משקה העשוי מזיעת מי חלב עשוי להיות מותר באכילה עם בשר, במיוחד במקום חולי. הכף החיים (יו"ד סימן פז אות עג) מציין כי אם אדם מדוכא ביסורים ורופאים ציוו עליו לשתות רק מי חלב המופקים מזיעה שאין בהם טעם או ריח חלב כלל, יש להתיר לשתותו תוך סעודת בשר. זאת, למרות שלכאורה מדברי הריב"ש יש לאסור, אך מכיוון שמי חלב אסורים רק מדרבנן, יש להקל במקום חולי לשתותם אחר אכילת בשר. עם זאת, אין ראיה מכך לנידון דידן (חלה מעל חמין בשרי), שכן שם אין מדובר במקום חולי, ולכן החלה תיחשב כבשר ממש.

במקרים מסוימים, משקה העשוי מזיעת מי חלב עשוי להיות מותר באכילה עם בשר, במיוחד במקום חולי. הכף החיים (יו"ד סימן פז אות עג) מציין כי אם אדם מדוכא ביסורים ורופאים ציוו עליו לשתות רק מי חלב המופקים מזיעה שאין בהם טעם או ריח חלב כלל, יש להתיר לשתותו תוך סעודת בשר. זאת, למרות שלכאורה מדברי הריב"ש יש לאסור, אך מכיוון שמי חלב אסורים רק מדרבנן, יש להקל במקום חולי לשתותם אחר אכילת בשר. עם זאת, אין ראיה מכך לנידון דידן (חלה מעל חמין בשרי), שכן שם אין מדובר במקום חולי, ולכן החלה תיחשב כבשר ממש.

כן, משקה העשוי מאידוי של תבשיל עוף מותר לאכול עם גבינה, ואינו דומה למרק כלל. הכף החיים (סימן פט סעיף ג', אות נד') מביא מקרה שבו מרק תרנגולת, מי ורד וסממנים מונחים בקדירה, וכוס ריקה מונחת בפנים עם כיסוי אטום, וההבל עולה ומתעבה לכוס. לאחר שתיית משקה זה, מותר לאכול גבינה. הרב פרי הארץ מסביר שכיון שזהו רק זיעה ואין ניכר טעם הבשר כלל ואינו מושך טעם בפה וגם אין שייך טעמו של הרמב"ם שחושש לבשר שבין השיניים יש לומר שכולם יודו שאין צריך שהייה כלל אחר כך, ואף קינוח והדחה אין צריך, אלא שהמחמיר תבוא עליו ברכה.

האם משקה העשוי מאידוי של תבשיל עוף מותר עם גבינה?

כן, אם המשקה עשוי מאידוי תבשיל של בשר, יש להחמיר ולדרוש שהייה. במקרה של חלה שנספגו בה אידי זיעה מתבשיל חמין בשרי, יש להמתין שש שעות אחר אכילתה. זאת בניגוד למקרה של תבשיל עוף, שאז מותר לאכול גבינה אחריה ללא שהייה כלל וללא קינוח והדחה, אם כי המחמיר בקינוח והדחה תבוא עליו ברכה. עם זאת, בשני המקרים, ודאי אין לאכול את החלה עם גבינה כלל.

האם משקה העשוי מאידוי תבשיל של בשר דורש שהייה?

ומכל מקום אם היה זה תבשיל של בשר (ולא עוף דאינו אלא מדרבנן) כתב לדון להחמיר ע"ש.
נמצא לפי זה לכאורה בנידון דידן שאם היה בתבשיל החמין בשר, ונספגו אידי הזיעה בחלה יש להחמיר להמתין אחר אכילתה שש שעות, ואם היה בתבשיל עוף, מותר לאכול אחריה גבינה ללא שהייה כלל וללא קינוח והדחה, והמחמיר בקינוח והדחה תע"ב, אולם ודאי אין לאכלה עם גבינה כלל.

חילוק בין משקה העשוי מהאידוי לאדים בלבד

לא, עשן היוצא מאיסור נחשב פחות חמור מזיעת אוכלין, ולכן ייתכן שיש להקל בו. מרן גאון עוזינו ביביע אומר (חלא א סימן לג אות י') כתב שאודות העישון בט' באב, הוא גרע מזיעת אוכלין, שכן בזיעה יש ממשות, בניגוד לעשן בעלמא. אף שאדים חמורים יותר מעשן, בהסתמך על הש"ך (סימן צח ס"ק ה') שסומכים על טעימת ישראל, אפשר שיש להקל לאכול את החלה בחלב אם אין בה טעם בשר כלל. לדין זיעה מקיף, ראה ביביע אומר חלק ה יו"ד סימן ז'.

האם עשן היוצא מאיסור נחשב כאיסור עצמו?

לא, עשן היוצא מאיסור נחשב פחות חמור מזיעת אוכלין, ולכן ייתכן שיש להקל בו. מרן גאון עוזינו ביביע אומר (חלא א סימן לג אות י') כתב שאודות העישון בט' באב, הוא גרע מזיעת אוכלין, שכן בזיעה יש ממשות, בניגוד לעשן בעלמא. אף שאדים חמורים יותר מעשן, בהסתמך על הש"ך (סימן צח ס"ק ה') שסומכים על טעימת ישראל, אפשר שיש להקל לאכול את החלה בחלב אם אין בה טעם בשר כלל. לדין זיעה מקיף, ראה ביביע אומר חלק ה יו"ד סימן ז'.

על פי הרמ"א (סימן צב סעיף ח'), אם היד אינה סולדת בזיעה העולה, הכל מותר. לכן, בשר נתלה לייבוש על קדירות חלב ללא חשש מזיעה. אולם, במקרה של חלה מעל סיר חמין בשרי, יש לדון האם הזיעה חמה מספיק כדי שהיד סולדת בה, וכן האם טעם הבשר ניכר. רבינו יוסף חיים (רב פעלים אורח חיים חלק ג סימן יג) דן במקרה דומה של ביצים מעל קדירת חמין בשרי, וקבע שמותר לאכול גבינה אחר אכילת הביצים ללא שהייה, בקינוח והדחה. הוא הבחין בין זיעה ממשית היוצאת מבשר בעין (שדורשת שהייה) לבין הבל בעלמא שאינו הופך למשקה. לכן, במקרה של החלה, בין אם הייתה מעל סיר בשר או עוף, אין לאכלה בחלב, אך אין צורך להמתין שש שעות אחריה, וזאת בתנאי שאין נרגש טעם הבשר בחלה, כפי שציין הש"ך.

אם היד סולדת בזיעה שעולה

על פי הרמ"א (סימן צב סעיף ח'), אם היד אינה סולדת בזיעה העולה, הכל מותר. לכן, בשר נתלה לייבוש על קדירות חלב ללא חשש מזיעה. אולם, במקרה של חלה מעל סיר חמין בשרי, יש לדון האם הזיעה חמה מספיק כדי שהיד סולדת בה, וכן האם טעם הבשר ניכר. רבינו יוסף חיים (רב פעלים אורח חיים חלק ג סימן יג) דן במקרה דומה של ביצים מעל קדירת חמין בשרי, וקבע שמותר לאכול גבינה אחר אכילת הביצים ללא שהייה, בקינוח והדחה. הוא הבחין בין זיעה ממשית היוצאת מבשר בעין (שדורשת שהייה) לבין הבל בעלמא שאינו הופך למשקה. לכן, במקרה של החלה, בין אם הייתה מעל סיר בשר או עוף, אין לאכלה בחלב, אך אין צורך להמתין שש שעות אחריה, וזאת בתנאי שאין נרגש טעם הבשר בחלה, כפי שציין הש"ך.

על פי הרמ"א (סימן צב סעיף ח'), אם היד אינה סולדת בזיעה העולה, הכל מותר. לכן, בשר נתלה לייבוש על קדירות חלב ללא חשש מזיעה. אולם, במקרה של חלה מעל סיר חמין בשרי, יש לדון האם הזיעה חמה מספיק כדי שהיד סולדת בה, וכן האם טעם הבשר ניכר. רבינו יוסף חיים (רב פעלים אורח חיים חלק ג סימן יג) דן במקרה דומה של ביצים מעל קדירת חמין בשרי, וקבע שמותר לאכול גבינה אחר אכילת הביצים ללא שהייה, בקינוח והדחה. הוא הבחין בין זיעה ממשית היוצאת מבשר בעין (שדורשת שהייה) לבין הבל בעלמא שאינו הופך למשקה. לכן, במקרה של החלה, בין אם הייתה מעל סיר בשר או עוף, אין לאכלה בחלב, אך אין צורך להמתין שש שעות אחריה, וזאת בתנאי שאין נרגש טעם הבשר בחלה, כפי שציין הש"ך.

על פי הרמ"א (סימן צב סעיף ח'), אם היד אינה סולדת בזיעה העולה, הכל מותר. לכן, בשר נתלה לייבוש על קדירות חלב ללא חשש מזיעה. אולם, במקרה של חלה מעל סיר חמין בשרי, יש לדון האם הזיעה חמה מספיק כדי שהיד סולדת בה, וכן האם טעם הבשר ניכר. רבינו יוסף חיים (רב פעלים אורח חיים חלק ג סימן יג) דן במקרה דומה של ביצים מעל קדירת חמין בשרי, וקבע שמותר לאכול גבינה אחר אכילת הביצים ללא שהייה, בקינוח והדחה. הוא הבחין בין זיעה ממשית היוצאת מבשר בעין (שדורשת שהייה) לבין הבל בעלמא שאינו הופך למשקה. לכן, במקרה של החלה, בין אם הייתה מעל סיר בשר או עוף, אין לאכלה בחלב, אך אין צורך להמתין שש שעות אחריה, וזאת בתנאי שאין נרגש טעם הבשר בחלה, כפי שציין הש"ך.

על פי הרמ"א (סימן צב סעיף ח'), אם היד אינה סולדת בזיעה העולה, הכל מותר. לכן, בשר נתלה לייבוש על קדירות חלב ללא חשש מזיעה. אולם, במקרה של חלה מעל סיר חמין בשרי, יש לדון האם הזיעה חמה מספיק כדי שהיד סולדת בה, וכן האם טעם הבשר ניכר. רבינו יוסף חיים (רב פעלים אורח חיים חלק ג סימן יג) דן במקרה דומה של ביצים מעל קדירת חמין בשרי, וקבע שמותר לאכול גבינה אחר אכילת הביצים ללא שהייה, בקינוח והדחה. הוא הבחין בין זיעה ממשית היוצאת מבשר בעין (שדורשת שהייה) לבין הבל בעלמא שאינו הופך למשקה. לכן, במקרה של החלה, בין אם הייתה מעל סיר בשר או עוף, אין לאכלה בחלב, אך אין צורך להמתין שש שעות אחריה, וזאת בתנאי שאין נרגש טעם הבשר בחלה, כפי שציין הש"ך.

על פי הרמ"א (סימן צב סעיף ח'), אם היד אינה סולדת בזיעה העולה, הכל מותר. לכן, בשר נתלה לייבוש על קדירות חלב ללא חשש מזיעה. אולם, במקרה של חלה מעל סיר חמין בשרי, יש לדון האם הזיעה חמה מספיק כדי שהיד סולדת בה, וכן האם טעם הבשר ניכר. רבינו יוסף חיים (רב פעלים אורח חיים חלק ג סימן יג) דן במקרה דומה של ביצים מעל קדירת חמין בשרי, וקבע שמותר לאכול גבינה אחר אכילת הביצים ללא שהייה, בקינוח והדחה. הוא הבחין בין זיעה ממשית היוצאת מבשר בעין (שדורשת שהייה) לבין הבל בעלמא שאינו הופך למשקה. לכן, במקרה של החלה, בין אם הייתה מעל סיר בשר או עוף, אין לאכלה בחלב, אך אין צורך להמתין שש שעות אחריה, וזאת בתנאי שאין נרגש טעם הבשר בחלה, כפי שציין הש"ך.

בברכה
אלון בן שבת